סביוני יבנה בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה יבנה ואח'

החלטה

ב"כ המבקשת הגיש בקשה להתיר לו לייצג את המבקשת בתיק זה, הגם שהוא עד מטעמה, וזאת בהתאם סעיף 36(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין").

סעיף 36 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כך:

עורך דין כעד36.(א)לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו - יחדל מן הייצוג.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בענין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי.

ב"כ המבקשת מנמק בקשתו בכך שייצג את המבקשת שנים רבות בהליכי ההסכמים והתכנון מול המשיבים, ולכן ביקשה המבקשת כי יגיש תצהיר מטעמה. הוא הוסיף וטען כי עדותו מרכזית וחיונית לבירור המחלוקות בין הצדדים, וכי שילובו של עורך דין אחר שאינו מכיר את התיק, אך יגרום נזק מיותר למבקשת ויסרבל את הדיון.

כן ציין ב"כ המבקשת כי פנה לוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב והמרכז בהתאם לסעיף 36(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, אך טרם קיבל תשובתם.

המשיבות 1-2 התנגדו באופן מפורט ומנומק לבקשה.

המשיב 3 התנגד לבקשה בלשון רפה יותר, והשאיר את הנושא לשיקול דעת בית המשפט.

לאחר ששקלתי את הדברים החלטתי שאין להיעתר לבקשה.

פרקליט המייצג לקוח במשפט ובה בעת משמש גם כעד מטעם אותו לקוח באותו משפט הינו תופעה בלתי רצויה, ועמד על כך בית המשפט העליון במספר פסקי דין (ר' למשל, ע"א 264/61 וולגל נ' קאופמן, פ"ד ט"ו 2157, 2170 (1961); ע"א 197/62 "פסטל" דפוס אופסט בע"מ נ' חב' גוש 6204 חלקה 271 בע"מ, פ"ד י"ז 194, 198 (1963); ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מ"ט (1) 318, 338 (1995)]. כפל תפקידים זה מעורר קונפליקט בין האובייקטיביות שעל עורך דין מייצג לגלות, תוך שהוא מסייע לבית המשפט לעשות את תפקידו, לבין הסובייקטיביות במתן עדותו, שהרי חייב הוא להאמין במה שהוא אומר. ר' גם ד"ר גבריאל קלינג, אתיקה בעריכת דין ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין 372-375 (2001)

כן ר' גם ת"א (מחוזי נצרת) 32375-02-10 שרון נ' מינהל מקרקעי ישראל (22.2.12).

בית המשפט ייעתר לבקשה מעין זו בעיקר במקרים בהם הצורך במתן עדות על ידי עורך הדין מתעורר באופן בלתי צפוי, כגון עקב אי התייצבות עד, או התפתחות אחרת במהלך המשפט [(ד"ר גבריאל קלינג, אתיקה בעריכת דין ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין 375-376 (2001); ד"ר לימור זר גוטמן "חובת עורך הדין כלפי בית המשפט" חלק ב' אתיקה מקצועית (יוני 2009).

בענייננו, עדותו של עורך הדין המייצג הינה מהותית, לפי השקפתו שלו, והיא אינה עניין של מה בכך. הקונפליקט האמור לעיל גובר, אפוא.

הפגיעה הצפויה למבקשת היא לכאורה באי מתן העדות, אך לא בעניין הייצוג, שכן עורך הדין הינו חלק ממשרד עורכי דין המונה למעלה מ-10 עורכי דין (לפי מכתבים שצורפו ולפי יפוי הכוח), הוא אינו מופיע אף לבדו בדיונים עד עתה, ואין מצטיירת מניעה כלשהי לכך שהמבקשת תיוצג בהליך על ידי עורך דין אחר מאותו משרד, ואף לא תיאלץ לחפש עורכי דין אחרים שייצגו אותה.

בנוסף, השלב בו מצוי המשפט הינו שלב מקדמי עדיין, שלב הגשת תצהירי עדות ראשית, כאשר מועד שמיעת הראיות ייקבע, מן הסתם, לעוד מספר חודשים, כך שאף בפן זה אין נחיצות ודחיפות בכפל התפקידים הנזכר לעיל. יכול עורך הדין ליתן עדותו, ועורך דין אחר, שיתכונן היטב לתיק, ייצג את המבקשת בהליך.

אשר על כן איני מוצא מקום לחרוג מהכלל הקבוע בסעיף 36 לחוק לשכת עורכי הדין וליתן את ההיתר המבוקש. הבקשה נדחית, אפוא.

מאחר שהדיון הקרוב (שאינו ישיבת הוכחות) קבוע ליום 16.12.13, אני מתיר לעו"ד שמואל שוב לייצג את המבקשת עוד בישיבה זו, ולאחר מכן, ואם אכן צפוי הוא להעיד מטעם המבקשת, לא ייצגה עוד בתיק זה.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: